אלו שלוש הזדמנויות קיבלנו לאתחלתא דגאולה? מה הקשר בין הניסים הצבאיים וההתקדמות הרוחנית? ואיך לא מחמיצים את ההזדמנות האדירה שקיבלנו לגאולה?
בס"ד
תשעת הימים תשפ"ה – מה נותר לעשות כדי לזכות לגאולה?
1. הרבי מליובאוויטש בפגישת "יחידות" בקיץ תשכ"ז: שלוש פעמים בדורנו נתן הקב"ה הזדמנות לאתחלתא דגאולה … ב[הקמת המדינה ב] שנת תש"ח שלח הקב"ה גשמי ברכה כשאפילו האדון מרוסיה התייצב לטובת עם ישראל נגד הממלכה האנגלית שפעלה נגד עם ישראל. אבל המנהיגים נעמדו להתווכח האם להזכיר במגילת היסוד את שמו של הקב"ה והחמיצו את ההזדמנות.
ההזדמנות השנייה הייתה במבצע סיני. משמיים ניסו אותנו ואילו בני ישראל היו מאמינים שלא מטוסי המיראז' הצרפתיים ולא המטוסים האנגליים מביאים את הישועה אלא הקב"ה – הכול היה אחרת. אבל מעולם לא הייתה שעת הכושר כמו בימים אלו (מלחמת ששת הימים): הייתה זו מלחמת התורה והמצוות, כשיהודי במוסקבה אמר תהילים ויהודי אחר בבאפלו הניח תפילין זה סייע לכך שהיהודים ניצחו בארץ ישראל את שונאיהם … אם מנהיגי ישראל היו אומרים לחייל שנלחם שינצל את הכוחות שהתגלו אצלו בימי המלחמה לטובת קיום התורה והמצוות, וגם זאת באופן של 'נעשה ונשמע', אזי היה העם כולו מוכן לעשות זאת והכול היה עכשיו אחרת. אבל גם הפעם שתקו המנהיגים והתביישו לומר לעם היהודי את האמת, שזו העת לשוב לקיום תורה ומצוות והחמיצו את ההזדמנות הגדולה.
תורת מנחם כז/398: תחשבו על מכונה משוכללת שנועדה לייצר דברים כבירים, אבל אפשר להשתמש בה עבור תוצרים קטנים. אם נשתמש במכונה עבור דברים קטנים, היא תביא תועלת, אבל הייעוד המרכזי שלה לא מומש. המכונה החמיצה את תכליתה ובוזבזה על דברים שוליים. כך ארץ ישראל יכולה להיות רק מדינת היהודים, כמו שלבנון עבור הלבנונים ומקסיקו עבור המקסיקנים, אבל אז אין בה דבר ייחודי וקשה לומר שהיא מממשת את היכולות האדירות שהועיד לה הבורא. כאשר תתנהל הארץ על פי אמות המידה של התורה ותהווה מגדלור רוחני, היא תבטא את הייחודיות שלה, תעמוד במדרגה גבוהה ותפיץ אור גדול.
2. ויקרא כו: אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו… וישבתם לבטח בארצכם: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד … ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם… ואם בחקתי תמאסו… ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם – ספר העקרים מאמר ד לט: הספק אשר לא סרו ראשונים ואחרונים מלספק בו: למה לא נזכר בתורה היעוד הרוחני בפירוש כמו שנזכרו הגשמיים?
רמב"ם תשובה ט: אין אותן הטובות סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות סוף הנקמה שנוקמין מעובר על המצות, אלא כך הכרע הדברים: הקב"ה נתן לנו תורה זו עץ חיים … והבטיחנו שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש – יסיר הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון חולי ומלחמה ורעב. וכן ישפיע לנו כל הטובות המחזיקות ידינו לעשות התורה, כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב … ונשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא.
דברים יז: כי תבא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נתן לך … ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי: שום תשים עליך מלך – רמב"ם מלכים א: שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך, שנאמר 'שום תשים עליך מלך' ולהכרית זרעו של עמלק … ולבנות בית הבחירה.
שמואל א ח: שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים: וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל ה': ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך, כי לא אתך מאסו כי אותי מאסו ממלך עליהם.
דרך מצוותיך קח,א: מאחר שהמלך הוא בטל למלכות שמים וישראל בטלים למלך – הרי נמצא בו ועל ידו הישראל בטלים לאלוקות, וזאת עבודת המלך תמיד, להיות בו ועל ידו הנבראים בטלים לה'.
3. מכתב כללי יא ניסן תשכ"ג: מיד עם בוא הרגע לשים קץ לטומאת מצרים, אסור היה להחמיץ את ההזדמנות. סכנת ההחמצה לא הייתה שמא המצרים יתחרטו, אלא שמא יימצאו מבני ישראל כאלה שיתחרטו לעזוב את אורח החיים אליו התרגלו וללכת המדברה לקבל התורה. הקריאה נצחית: שעת כושר בלתי רגילה מתדפקת לפתחנו ובחוגים רחבים ביותר, ובייחוד בחוגי הנוער, קיימת תנועת התעוררות חזקה לשיבה אל מקורותינו האמתיים. הנוער דורש שישמיעו לפניו את האמת בשלמותה ואף אלו שלעת עתה אינם בשלים לקבל את עול המצוות בבת אחת, בשלים לשמוע את האמת הטהורה ללא פשרות. הניסיון הוכיח כי משהנוער בא במגע עם יהדות אמת – הוא נמשך אליה ובתוספת ההחלטיות והחינניות של בני הנעורים.
