לאן נעלמו התפילות של משה להיכנס לארץ? למה המשיך להתפלל אם ראה שתפילתו אינה נענית? ומדוע התפילות שלנו כה ארוכות?
בס"ד
פרשת ואתחנן תשפ"ו – האם להמשיך להתפלל כשאיננו נענים?
1. טור תכח: בשנה פשוטה 'פִקְדו ופסחו' [פרשת "צו"-פקודה לפני פסח], בשנה מעוברת 'סִגְרו ופסחו' [פרשת מצורע שמסגירה את המצורע לפני פסח] … 'צומו וצלו' [תשעה באב ואחר כך פרשת ואתחנן ותפילת משה], 'קומו ותקעו' [פרשת נצבים לפני ראש השנה].
דברים ג,כג: ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר … אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן – דברים רבה ב,ו: 'ואתחנן בעת ההיא לאמר' – מהו לאמר? אמר רבי עזריה: לאמר לדורות, שיהיו מתפללין בשעת צרה, שהרי אע"פ שנאמר למשה 'לא תעבר את הירדן הזה' – התחיל מתחנן.
ברכות לב,ב: אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל, שנאמר 'קוה אל ה‘ חזק ויאמץ לבך ו[שוב] קוה אל השם'. רש"י: קווה והתחזק ולא תמשוך ידך, אלא חזור וקווה.
2. רש"י: 'בעת ההיא' – לאחר שכבשתי סיחון ועוג [בטו באב], דימיתי שמא הותר הנדר.
אמרי שמאי: איתא בפתיחתא למדרש איכה: לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב … יום בו כלו למות מתי מדבר … דכיון שהתמלאה הלבנה בליל ט"ו באב אמרו: דומה שהקב"ה ביטל גזירה מעלינו ועשאוהו יום טוב. וכיון שראה משה שבוטלה הגזרה מאנשי דורו, ביקש שתבוטל גם ממנו.
פני יהושע ברכות לב,ב: כיבוש סיחון ועוג היה ביום בו כלו מתי מדבר והוא בט"ו באב. צא וחשוב מט"ו באב עד ז' אדר עולה 200 יום [שלושה חודשים מלאים ושלושה חסרים – 177 יום, ועוד 16 יום באב ו-7 באדר]. וידוע שבשבת אין היחיד שואל צרכיו וכשתחסיר 28 שבתות בתוך 200 יום נשאר 172 ימים. שלוש תפילות בכל יום הרי 516 תפילות. אמנם כיון שלא היה הדיבור מתייחד עם משה אלא ביום, החל להתפלל בט"ו באב שחרית ולכן התפלל באותו יום רק שתי תפילות. וכך מט"ו באב עד ז' אדר שמת בו בשעת מנחה כמובא במדרש – הרי לך חשבון מכוון של 515 תפילות.
דברים ג,כו: ויאמר ה' אלי: רב לך! אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה!. אוצר המדרשים איינזשטיין: לבש שק והתפלש באפר ועמד בתפלה… עד שנזדעזעו שמים וארץ… הכריז הקב"ה בכל הרקיעים ובתי הדינים של מעלה שלא יקבלו תפלות משה … קרא הקב״ה לכל שרי הרקיע תרדו ונעלו כל שער.
3. דברים רבה ב,יז: 'מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו, בכל קראנו אליו' – מהו 'בכל קראנו אליו'? יש תפלה שנענית לארבעים יום, ממשה דכתיב 'ואתנפל לפני ה' ארבעים יום', ויש תפלה שנענית לכ' יום, מדניאל דכתיב 'לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלשה שבועים ימים', ויש תפלה שנענית לשלשה ימים, מיונה דכתיב 'ויהי יונה במעי הדגה שלושה ימים ושלושה לילות … ויש תפלה שעד שלא יתפלל אותה – הקב"ה יענה, דכתיב ווהיה טרם יקראו ואני אענה'.
ימים טובים עם הרבי ראש השנה/85: כשהחל הרבי להרעיש על הצורך להתפלל לגאולה שלמה וביאת המשיח, שאל יהודי מה תועיל תפילה קטנה שלו לאחר שכל גדולי וצדיקי הדורות התפללו ולא נענו? ענה הרבי כי זו טענה של היצר הרע, ולמה הדבר דומה: לקבוצת אנשים שנתקלה בחומה שחסמה את דרכם. עמדו הגיבורים בחבורה והחלו לנתצה עם גרזן. כשהם התעייפו, החליפו אותם חבריהם, עד שזעזעו את החומה והיא כבר מטה ליפול. כוחם תש, ואז נותר החלש שבחבורה, והוא במקום לתת מכה אחרונה, אמר: אם חבריי הגיבורים לא הצליחו – מי אני שאצליח…
סוטה יד: מפני מה נתאוה משה ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך?! אלא אמר משה: הרבה מצות הצטוו ישראל שאין מתקיימין אלא בא"י. אמר לו הקב"ה: מעלה אני עליך כאילו עשית.
4. ליקוטי תורה במדבר לב,ד: מדאורייתא אין צריך כי אם קריאת שמע ומעט תפלה כמו במקדש ראשון שלא היו מתפללים יותר. לפי שהיה שכלם בהיר בשחקים לראות ולהבין פלאות אין סוף ברוך הוא. אבל אנשי כנסת הגדולה בתחילת בית שני ראו שנתמעטו השכלים והתקרבו הלבבות אל החומר לראות הגשם לבד. לכן תקנו להם התפלה וברכותיה, שכולה ספורי שבחי אלוקים פעמים הרבה.
אגרות קודש יח/קכו: במענה למכתבו בו כותב אודות התפלה שלו ומצב רוחו הקשור בזה וזה פועל צמצום הפרנסה שלו וכו'. שמענו סיפור מכ"ק מורי וחמי, דמנהג חסידים הראשונים שהיו מחלקים התפלה לכמה חלקים. זאת אומרת שההתבוננות בעניינים ובכוונת פירוש המלות היו מחלקים לכמה ימים, באופן שבמשך כשבוע או שבועיים היו גומרים פירוש המלות פעם אחת וחוזר חלילה.
