בס"ד

פרשת ואתחנן-טו באב תשפ"ה – יום הסגולה של תפילת משה

1. תחילת פרשתנו:ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר… אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן – רש"י: 'בעת ההיא' – לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג, דימיתי שמא הותר הנדר. ביכורים א,י: ואלו מביאין וקורין … משבעת המינים מהפירות שבהרים … מעבר הירדן.

פני יהושע ברכות לב,א: מצינו בפסוק פרשת דברים שאמר הקב"ה למשה (דברים ב,כד) 'ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו החל רש' … וכל דיבור פרשה זו היה בט"ו באב, כדאיתא בבבא בתרא קכ"א שביום זה כלו מתי מדבר דכתיב (שם טז) 'ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה' [והפסוקים הבאים הם על כיבוש סיחון ועוג ומשמע שגם הם נאמרו בט"ו באב].

אמרי שמאי: איתא בפתיחתא למדרש איכה: לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב … יום בו כלו למות מתי מדבר … דכיון שהתמלאה הלבנה בליל ט"ו באב אמרו: דומה שהקב"ה ביטל גזירה מעלינו ועשאוהו יום טוב. וכיון שראה משה שבוטלה הגזרה מאנשי דורו, ביקש שתבוטל גם ממנו.

פני יהושע ברכות לב,ב: צא וחשוב מט"ו באב עד ז' אדר עולה 200 יום [שלושה חודשים מלאים ושלושה חסרים – 177 יום, ועוד 16 יום באב ו-7 באדר]. וידוע שבשבת אין היחיד שואל צרכיו וכשתחסיר 28 שבתות בתוך 200 יום נשאר 172 ימים. שלוש תפילות בכל יום הרי 516 תפילות. אמנם כיון שלא היה הדיבור מתייחד עם משה אלא ביום, החל להתפלל בט"ו באב שחרית ולכן התפלל באותו יום רק שתי תפילות וכך מט"ו באב עד ז' אדר שמת בו בשעת מנחה – 515 תפילות.

2. תענית כו,ב: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש מי שאין לו … יוצאות וחולות בכרמים ואומרות: בחור שא נא עיניך וראה … אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל.

כלבו סימן סב: ואין זה תימה [מנהג שנראה כפריצות]? אבל המנהג בשביל הבנות שאין יד אביהן משגת להשיאן והיו יושבות עד שתלבין ראשן אם לא המנהג הזה.                                             איכה א,ד: דרכי ציון אבלות … כל שעריה שוממים, כהניה נאנחים בתולותיה נוגות – תרגום איכה: בתולותיה סופדות על שהפסיקו לצאת בחמשה עשר באב וביום הכיפורים לחול במחול.

תענית לא: יום שהותר שבט בנימן לבוא בקהל … יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל ואמר לאיזה שירצו יעלו … רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו, יום שפסקו מלכרות עצים למערכה. רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין.

ליקוטי שיחות כד/53,56 והערות 61-2: החורבן היה משנאת חינם, וההיפך נפעל בט"ו באב לפי כל הטעמים: 'יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, יום שביטל הושע בן אלה פרדסאות', וכל שכן לפי הטעם ש'פסקו מלכרות עצים למערכה', שזאת צדקה עבור קרבנות היחיד וקרבנות הציבור … ובאופן שיהיו עצים מוכנים עד חודש ניסן לאחרי זה. עפ"ז מובן שט"ו באב נחוג בכך ד'בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים', שמבלי הבט על הפערים בין הסוגים בבנות ישראל, יוצאות יחד במחול. ובמיוחד לפי דברי המשנה ש'יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, בת מלך שואלת מבת כהן גדול, בת כהן גדול שואלת מבת סגן וכו', שכל אחת מכניעה עצמה לקבל מפחותה ממנה.

 3. טור תכח: בשנה פשוטה 'פִקְדו ופסחו' [פרשת "צו"-פקודה לפני פסח], בשנה מעוברת 'סִגְרו ופסחו' [פרשת מצורע שמסגירה את המצורע לפני פסח] … 'צומו וצלו' [תשעה באב ואחר כך פרשת ואתחנן ותפילת משה], 'קומו ותקעו' [פרשת נצבים לפני ראש השנה].

פני יהושע שם: ובדרוש העליתי עוד, שזה פירוש הפסוק 'רב לך אל תוסף דבר אלי', שאילו התפלל משה עוד תפלה אחת שהם תקי"ו ועולה ו' פעמים כמנין 'אל-הים' היה ממתיק ו' בתי דינין האמורין בשבת נה ("'קצף אף וחימה ומשחית ומשבר ומכלה', אלו שישה בתי דין למידת הדין).

ימים טובים עם הרבי ראש השנה/85: כשהחל הרבי להרעיש על הצורך להתפלל לגאולה שלמה וביאת המשיח, שאל יהודי מה תועיל תפילה קטנה שלו לאחר שכל גדולי וצדיקי הדורות התפללו ולא נענו? ענה הרבי כי זו טענה של היצר הרע, ולמה הדבר דומה: לקבוצת אנשים שנתקלה בחומה שחסמה את דרכם. עמדו הגיבורים בחבורה והחלו לנתצה עם גרזן. כשהם התעייפו, החליפו אותם חבריהם, עד שזעזעו את החומה והיא כבר מטה ליפול. כוחם תש, ואז נותר החלש שבחבורה, והוא במקום לתת מכה אחרונה, אמר: אם חבריי הגיבורים לא הצליחו – מי אני שאצליח… כך למד בעל המנחת אלעזר ממונקאטש מתפילתו של משה רבנו: הקב"ה אמר לו 'רב לך אל תוסף דבר אלי', ואולם אילו היה משה מוסיף עוד תפילה אחת – היה זוכה ונכנס לארץ.