לפני חודש טסתי לחוץ לארץ ועברתי דרך נמל התעופה הבינלאומי של איסטנבול. זה שדה התעופה העמוס באירופה ונקודת מפגש של כל הקשת האנושית. היו שם מוסלמים שכרעו על הארץ להתפלל, כמרים זקופי קומה, בודהיסטים עטורי זקנקן צר שבהו החוצה לשם מדיטציה שקטה, הינדים, סיקים מתרבות המזרח ועוד.
עלתה בי תהייה מציקה: במה הדת שלנו טובה משלהם? מי אמר שאנחנו האמת? הרי כל הדתות מספרות סיפור דומה וכל אחת בטוחה שהסיפור שלה אמת וכל השאר בדיות ודמיונות. ובכן, מה מרומם אותנו על האחרים?
משה רבינו מעלה השבוע הוכחה איתנה לאמתיות מעמד הר סיני ומצהיר בתוקף כי שום אומה לא יכולה ולא תוכל בעתיד לעמוד במבחן שמציג:
"שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו?! השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי?!".
משה קורא: תבדקו אותי, האם ישנה אומה אחת מאז בריאת העולם ועד סוף ההיסטוריה, מקצה העולם המזרחי עד הקצה המערבי, שמספרת את הסיפור שאנחנו מספרים?! האם אומה אחת זכתה להתגלות ה' לעיני מיליוני בני אדם?!
הראיה החזקה בדיני משפט היא עדים. ככל שישנם יותר עדים – כך הסיפור נחשב אמת מוחלטת. ההתגלות האלוקית בהר סיני הייתה לעיני מיליוני בני אדם. 600.000 גברים מגיל 20 עד גיל 60, 600.000 נשים באותו הגיל, עוד מאות אלפי מבוגרים ומבוגרות מעל הגיל הזה ומיליוני ילדים וילדות מתחת גיל עשרים.
שום אומה לא סיפרה סיפור דומה, והדבר המדהים הוא, שהצהרת משה עומדת בתוקפה עד היום הזה. נבדוק את כל הדתות המוכרות ונגלה שכולן מספרות סיפור אחר לחלוטין: אדם אחד הלך בדרך ופתאום שמע התגלות מהשמיים. הוא תמיד היה לבד ורק הוא היה מספיק קדוש כדי לחוות את המסר.
למשל, ה"נצרות": "שאול התרסי", שהיה יהודי כשר, צעד לדמשק ופתאום חווה את "אותו האיש" הנוצרי, שמת עשרות שנים קודם. האיש שיתף אותו בסיפור חייו והנסים שליוו אותו ושאול מתלהב, ממיר את דתו, משנה את שמו ל"פאולוס" ומפיץ את הנצרות. ה"אסלם" מתחיל כאשר "מוחמד" נופל על הארץ, חווה התקף שנראה כמו התעלפות ואז קם ומגלה שזאת לא הייתה חולשה, אלא נבואה עם מסרים מהשמיים. בהמשך הוא כותב את התורות בספר ה"קוראן". ה"בודהיזם" יורד לעולם כאשר נסיך הודי עשיר בשם "סידהארתה גאוטמה" יושב תחת עץ הפיקוס, הנפש שלו מתעלה לרמה השמינית של ההארה והוא חווה התגלות.
כך שהדת יושבת על הכתפיים של אדם אחד!. תרצו – תאמינו, לא תרצו – אל תאמינו. אבל בסופו של דבר, מדובר בנאמנות של בודד. מנגד, היהדות היא הדת היחידה שמעבירה סיפור שונה. אבות בכל קצוי תבל, בלי לתאם ביניהם, מעבירים לילדיהם סיפור על מעמד שהתרחש לעיני מיליונים נוכחים.
כמובן, הסיבה שאף דת אינה מספרת סיפור כמו שלנו – אף שהיה מחזק את הגרסה ללא הכר – היא משום שאי אפשר להמציא סיפור כזה. אי אפשר להטמיע מסורת הקשורה באנשים רבים. כי תעלה השאלה היכן הם?. אם מוחמד היה קם בבוקר ומספר שמיליוני בני אדם חוו עימו את ההתגלות אמש – ישאלו מי הם?. ואם היה מספר שמצא ספר עתיק בו כתוב כי לפני 3000 שנה, מיליונים שמעו את המסר שהוא שמע, תעלה השאלה: איך רק כותב הספר יודע מזה? מדוע האבות שלנו לא סיפרו על כך מדור לדור?.
עלינו לזקוף איפוא את הראש בגאווה ולהכיר: "תורת אמת נתן לנו, ברוך אשר בחר בנו".