קיבלתי אתמול שיחת טלפון, ממתווך דירות באזור השפלה. "הרב, אנחנו לא מכירים, אבל יש לי סיפור שישמח אותך. כבר שלושה חודשים אני מנסה למכור דירה בעיר לוד. שני קונים פוטנציאליים כמעט חתמו ונפלו בישורת האחרונה. בעל הדירה לחוץ למכור ולקחת את הכסף ואני מסתובב נבוך.
"לפני שבועיים אמר לי המוכר, שהוא הוריד את המזוזות מדלתות הבית לבדוק את הכשרות שלהן. ותשמע כבוד הרב, זה בדיוק כמו השיעורים שלך בפרשת "עקב": המילה "בביתך" הייתה מחוקה והמזוזה פסולה לחלוטין. קבעו מזוזה חדשה וקיוו לטוב. חלפו מאז שבועיים ואנחנו כבר אחרי העסקה, מודים לה', ולעצות המתוקות של התורה…".
יש ניסים שלא צריך להאמין בהם, כי הם פשוט עובדים בצורה משכנעת. רבבות אנשים יכולים להעיד על קשר ברור בין הצלחת החיים ובין כשרות המזוזות. מאות סיפורים מסתובבים בעולם על מופתים פלאיים בעקבות בדיקת המזוזות ותיקונן במקרה הצורך.
המזוזה היא מתנה שנתן לנו הקב"ה. היא אינה רק מצווה רוחנית בעלת מטרות נשגבות ככלל המצוות, אלא פשוט ערכת שמירה והגנה שהעניק שומר כל הארץ לבנו יחידו, עם ישראל.
הגמרא מספרת על אונקלוס גר-הצדק, מחבר "התרגום אונקלוס" על התורה: הוא נרדף על ידי הקיסר הרומאי שהיה דודו, ופלוגת חיילים נשלחה לירושלים לעצור אותו ולהביאו לארמון הקיסר ברומא. החיילים הוזהרו לא לפתוח עמו בשיחה קלה, שמא ייסחפו אחרי דמותו הכריזמטית.
אונקלוס נעצר בידי החיילים ונתבע לצאת מיד לדרך. כשחלפו ליד מזוזת הפתח, הניח ידו עליה וחייך חיוך מלא חיים. התעוררה סקרנותם של החיילים לפשר החיוך והוא אמר: 'מנהגו של עולם, שהמלך יושב בתוך הארמון ועבדיו שומרים עליו בחוץ, ואילו הקדוש-ברוך-הוא, עבדיו יושבים בפנים הדירה ואילו הוא עומד לשמרם מבחוץ'. התפעלו החיילים מאהבת הקב"ה לבני עמו וביקשו להתגייר.
הטור והבית יוסף (סימן רפה) מגדירים את שמירת המזוזה כ"נס נגלה". זאת עובדה גלויה לעין, שאפשר להבחין בה בצורה משכנעת. לכן קובעים את המזוזה על קצה המשקוף הקרוב לרשות הרבים, כדי להבליט את העובדה שהיא נועדה לשמור את הבית מכניסת מזיקים.
הרבי מליובאוויטש ראה במזוזה כעין סורגים ששומרים על הבית. כשם שיעילותם של הסורגים ברורה, כך השפעתה של המזוזה ישירה ובולטת. המענה השגור ביותר בפיו ובכתביו, לאנשים שהתלוננו על כלל בעיות החיים הוא: "בדיקת התפילין והמזוזות", והתוצאות הגיעו במהירות.
בדיקת המזוזות חשובה כל השנה, אבל חשובה שבעתיים בחודש אלול. ה"מטה אפרים", אחד מספרי היסוד על חודש אלול והימים הנוראים כותב: "אנשי מעשה נוהגין בחודש הזה לפשפש בדקדוקי מצוה, להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם, וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצות, והוא מנהג טוב". נשים לב כי הוא פותח עם החיוב "לפשפש בדקדוקי מצווה" בכלל, אבל ממשיך בהבהרה שהכוונה במיוחד לבדיקת התפילין והמזוזות. שכן בבואנו לבקש ולהתחנן בימי הדין לשנה מבורכת, עלינו לוודא תחילה שה'סורגים' הרוחניים תקינים והפתחים מוגנים היטב.
מעיקר ההלכה, נכון לבדוק את המזוזות בכל שלוש וחצי שנים. אבל כשזקוקים לתוספת ברכה, וקל וחומר בימינו, שהשוק מלא זיופים והונאה בתחום הקדוש, כדאי להוריד את המזוזות לבדיקה מדי שנה בשנה בפתח חודש אלול, ולהכין את עצמנו להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומבורכת בכל.