דף הבית » פרשת השבוע » ספר במדבר » פרשת מטות מסעי » כיצד ישפיע על חיינו בניין בית המקדש?
בעזרת השם המשיח מגיע בקרוב. אבל מה זה אומר לנו? איך החיים שלנו ישתנו?
בס"ד
בין המצרים תשע"ז – כיצד ישפיע על חיינו בניין בית המקדש?
1. תפילת שמונה עשרה: וגאלנו מהרה למען שמך … בא"י גאל ישראל. תקע בשופר גדול לחרותנו … בא"י מקבץ נדחי עמו ישראל. ולירושלים עירך ברחמים תשוב … בא"י בונה ירושלים. את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח … בא"י מצמיח קרן ישועה. והשב העבודה לדבר ביתך … המחזיר שכינתו לציון.
שולחן ערוך רבנו הזקן קנח,א: כל האוכל פת שמברכים עליו המוציא, צריך ליטול ידיו תחלה, אע"פ שאינן מלוכלכות ואינו יודע להם טומאה, לפי שסתם ידיים … פוסלות את התרומה … ולא רצו לחלק בין כוהנים לישראלים שאין אוכלים תרומה. וגם עכשיו שאין הכוהנים אוכלים תרומה … לא בטלה תקנה זו, כדי שיהיו רגילים בני ישראל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו לאכול בטהרה.
שבת לא,א: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? ציפית לישועה?
2. שבת יב,ב: לא יקרא לאור הנר, שמא יטה. אמר ר' ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת … קרא והטה, וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.
של"ה עמוד התשובה יומא עא: באם יזדמן לאדם בשוגג איזה חטא שחייב עליו קרבן, ירשום אותו בפנקסו להיות לו לזיכרון, אולי יזכה לבניין בית המקדש ואז יביא הקרבן.
הושע יד: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' … כָּל תִּישָּׂא עָווֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. ויקרא רבה ז,ג: שלא יהיו ישראל אומרים: לשעבר היינו מקריבים קרבנות, עכשיו שאין קרבנות מהו להתעסק בהם? אמר הקב"ה: הואיל ואתם מתעסקים בהם, מעלה אני כאילו אתם מקריבים אותן.
תנחומא כי תבוא א: 'בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו' – צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד לחרב והבִּכּוּרִים עתידים להיפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללים שלש פעמים בכל יום, לפי שחביבה תפילה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות.
3. סנהדרין צח,א: עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד [המלך] אחר [והוא יהיה מלך המשיח], שנאמר (ירמיהו ל): ועבדו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם – הקים לא נאמר אלא אקים [בלשון עתיד]. אמר רב פפא לאביי: והרי כתוב (יחזקאל לז): ודוד עבדי נשיא להם לעולם? [אלא] כגון קיסר ופלגי קיסר – רש"י: מלך ושני לו, דוד החדש מלך … ודוד המלך שני לו.
תוספות עבודה זרה י,ב: מלך עליהם אחד … שמתה אמו בלדתה ונבקעת בטנה ומצאוהו חי ומלך עליהם, ונקרא קיסר בלשון רומי והוא לשון כרות בעברית, ועל שמו נקראו המלכים שאחריו קיסר.
ישעיהו ב: הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹייִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרו: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר ה' אֶל-בֵּית אלוקי יַעֲקֹב וְיֹורֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם.
הקדמת הרמב"ן לספר שמות: כשיצאו ממצרים, אע"פ שיצאו מבית עבדים, עדיין ייחשבו גולים … וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם – אז שבו אל מעלת אבותיהם שהיה סוד אלוקים שורה על אוהליהם והם הם המרכבה לשכינה ואז נחשבו גאולים.
ליקוטי שיחות לה/210: מבואר בתוס' בשורש שם 'קיסר', שהוא על שם מלך רומי אחד שמתה אמו בלדתה ובקעו את בטנה ונמצא חי … ונקרא קיסר בלשון והוא לשון כרות בעברית, לידה באופן של יוצא דופן. וזהו הרמז בכך שמשיח נקרא בשם קיסר – להורות שפעולתו של מלך המשיח בעולם תהיה באופן של חידוש, שלא כפי טבע העולם, יוצא דופן למעליותא.