בס"ד

ל"ג בעומר תשפ"ו – התרגיל של רשב"י ליצירת שלום בית ולידת ילדים

1. טעמי המנהגים, קונטרס הילולא דרשב"י, עמוד רסג: בעינינו ראינו הרבה חשוכי בנים ל"ע, שנדרו נדר שבהיוולד להם בן, יקראו שמו 'שמעון' על שם רשבי או שיעשו התגלחת הראשונה במירון ונושעו בזכות התנא רשב"י. עוד קבלה ביד אנשי ארץ הקודש ת"ו סגולה לחשוכי בנים, לנדב חי רויטל משקה לעולים לציון התנא האלוקי בלג בעומר.

היום יום לג בעומר: אצל אדמו"ר האמצעי היה לג בעומר מיום טוב המצוינים. היו יוצאים לשדה, אם כי לא היה נוטל ידיו אך היה לוגם 'משקה' שהיה אסור עליו מטעמי בריאות. היו רואים אז הרבה מופתים ורוב המופתים היו בנוגע לילדים. במשך השנה כולה, ייחלו וציפו ללג בעומר.

2. שיר השירים רבה א,ד: 'נגילה ונשמחה בך' … מעשה באשה בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו לרבי שמעון בן יוחאי שהם רוצים להיפרד. אמר להון: חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה. עשו לעצמן יום טוב וסעודה גדולה ושיכּרתו יותר מדאי … אמר לה ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי ולכי לבית אביך. רמזה לעבדיה ולשפחותיה לשאת אותו במיטה לבית אבא. בחצי הלילה התעורר משנתו ואמר לה: היכן אני נתון? אמרה בבית אבא, ולא כך אמרת לי בערב, 'כל חפץ טוב שיש בביתי, טלי אותו ולכי לבית אביך'?! אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך. הלכו אצל רבי שמעון בן יוחאי והתפלל עליהם ונפקדו. ללמדך, מה הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות, אף צדיקים פוקדים עקרות. והרי קל וחומר: מה בשר ודם שאמר לבשר ודם כמותו, אין לי חפץ בעולם טוב ממך ונפקדו, ישראל המחכים לישועת ה' בכל יום ויום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה, על אחת כמה וכמה. הוי, 'נגילה ונשמחה בך' – עץ יוסף: באדם המגרש את אשתו, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, אבל בזו שגרשה לשם שמים – עושה מצוה וכל אדם העושה מצוה, צריך לעשות סעודה כמו מילה וחתונה.

קול יוסף: במה שלקחה את אישה לבית אביה, גילתה דעתה כי הגירושין הם שלא ברצונה. לכן התפלל עליה רשב"י ובטח ברחמי ה' שישמע תפילתו לפוקדם, כדי שלא יפרדו רעים אהובים כאלו. ליקוטי שיחות יח/120: מצד סדר התורה לא שייך להפוך זדונות לזכויות. כמו שאמרו חז"ל (ילקוט שמעוני תהלים תשב): 'שאלו לחכמה … לנבואה … לתורה … חוטא מה ענשו'? וכולם לא נתנו מקום למציאות תשובה [כי איך אפשר להשיב העבר?]. רק כששאלו לקב"ה היה המענה 'יעשה תשובה ויתכפר לו'. שכן מצד למעלה מסדר השתלשלות, 'כחשיכה כאורה לפניו' והרע יכול להתהפך לטוב.  עפ"ז נוכל להבין הזעקה 'למה נגרע'? שכן אף שמצד התורה, לא יכולה התשובה לשנות את העבר ולהפוך הזדונות לזכויות. בכל זאת על ידי שיהודי מתעורר בתנועה של תשובה – 'למה נגרע', זה מגיע עד ש'שאלו להקב"ה' – ומשם מגיעה התשובה ש'אין דבר אבוד' – יש את התיקון של פסח שני. כך מספרת הגמרא אודות התשובה של ראב"ד: 'בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת'. עבודת הצדיקים היא בסדר והדרגה ולכן לוקחת כמה שנים, משא"כ אצל ראב"ד שהייתה אצלו בחינת התשובה ובאופן של 'ראשו בין ברכיו', למעלה מהתחלקות דראשו וברכיו, ו'געה בבכיה' – אז היה קונה עולמו בשעה אחת, ובלשון הזוהר שתשובה היא 'בשעתא חדא'.

3. ליקוטי שיחות כב/139: לכל אחד מהתלמידים היה את הדרך בה הבין את תורת רבו ועל פיה עבד את ה'. אצל האחד היה העיקר אהבת ה' ואצל השני יראת ה'. ומכיוון שהיו תלמידי רבי עקיבא שעבדו בעניין של 'ואהבת לרעך כמוך', השתדלו להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו ה' בדרך זו. וכאשר החברים לא קיבלו את דעתם – הרי שלא נהגו כבוד זה בזה … אולם כאשר יצא רשב"י מהמערה אחרי 13 שנה, סדר העבודה שלו לא היה בהתבודדות מישוב העולם, אלא אדרבה 'כל היכן שהיה מקפיד רבי אלעזר וגורם לחולי – היה מרפא רבי שמעון'. הוא הביא רפואה לעולם וכהמשך דברי הגמרא שם, שאל איפה יש דבר שצריך תיקון וסידר את גבולות בית העלמין בטבריה. ולכן המגפה פסקה ביום שמחתו של רשב"י, ל"ג בעומר.

מאמרים הקצרים לרבינו הזקן עמוד תס: עד"ז בעבודתו יתברך, כשאדם אינו רוצה שום דבר אחר בלעדו, אז ממילא יכול להפוך מעלמא דאתכסיא, שיהיה לו בנים – הן בנפש, דהיינו יראה ואהבה שהם בן ובת, וממילא בא גם בגשמיות בגוף, שיהיו לו בנים על ידי שלא יחפוץ שום דבר בעולם, הן בנפש והן בגוף כו', רק רצונו יתברך יהיה רצונו והכול אחד.