מקורות לפרשת בחוקותי וערב לג בעומר תשע"ט: איך משיגים שלום?
1. ויקרא כו: אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו … ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו … וישבתם לבטח בארצכם: ונתתי שלום בארץ – רש"י: שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה [ואיננו צריכים עוד, הנה] אם אין שלום אין כלום ולכן נאמר אחרי הכל 'ונתתי שלום בארץ', שהשלום שקול כנגד הכל. וכן אומר (ישעיהו מה) 'עושה שלום ובורא את הכל'.
ילקוט שמעוני נשא: חביב השלום שכל סיומן של הברכות הוא בשלום [שים שלום … עושה שלום במרומיו]. ואף ברכת כהנים חותמת "וישם לך שלום", שאין הברכות מועילות אא"כ שלום עמהן.
אור החיים: צריך לדעת למה הוצרך לומר זה [ונתתי שלום בארץ] אחר שכבר אמר וישבתם לבטח?
משנה ברכות ט,ה: התקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם ה' – פירוש המשניות לרמב"ם: שמילת 'שלום' הוא שם משמות הקב"ה ['ויבן שם גדעון מזבח לה' ויקרא לו ה' שלום', שופטים ו,כד]. באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים סימן שז סק"ב בשם השל"ה: אדם המבקר את חברו בשבת שחרית … יאמר לו 'שבת שלום' או 'שבת טוב' לקיים זכור את יום השבת לקדשו'.
דברים רבה כ,יב: עושה שלום במרומיו – מיכאל כולו שלג וגבריאל כולו אש ועומדים זה אצל זה ואינם מזיקים זה את זה.
ילקוט שמעוני רות תרז: חסיד אחד עבד כפועל שכיר. בא אליהו הנביא ואמר לו: בשכר מעשיך הטובים מגיעות לך שש שנים טובות, מתי אתה מבקש – עכשיו או בסוף ימיך? הלך החסיד לאשתו ואמרה הבא אותם עכשיו … חפרו בניו בעפר ומצאו ממון רב להתפרנס שש שנים. אמרה אותה אישה כשרה: נעסוק בגמילות חסדים בשש שנים הללו ושמא הקב"ה מוסיף לנו אחר כך עוד. הייתה עושה גמילות חסדים וכותבת כל מה שעושה. לסוף שש שנים בא אליהו ואמר הגיע הזמן ליטול הכסף שנתתי לך. אמר האיש: כשנטלתי, נטלתי מדעת אשתי, אף כשאני מחזיר איני אחזיר אלא מדעתה. אמרה לו, לך אמור לאליהו: אם מצאת בני אדם נאמנים מאתנו – תן להם את פיקדונך. ראה הקב"ה גמילות חסדים שעשו והוסיף להם טובה על טובה, לקיים מה שנאמר: 'והיה מעשה הצדקה – שלום'.
2. דרשות החתם סופר ח"ב שצ: כבר היה לי וויכוח עם הגאון אפרים זלמן מרגליות זצ"ל, היכן מצאנו לעשות מועד ביום סילוק צדיק? הרי ז' אדר [יום הסתלקות משה רבנו] הוא יום תענית?
מאירי יבמות סב,ב: קבלה ביד הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה [דתלמידי רבי עקיבא]. חיד"א טוב עין סימן יח: מה שעושים שמחה בל"ג בעומר, אפשר דרבי עקיבא … למדה לכ"ד אלף תלמידים ומתו ונשאר העולם שמם, ויום ל"ג התחיל לשנות לרשב"י ורבי מאיר ורבי יוסי, ויאור להם שתחזור התורה ולכך עושים שמחה. וגם אמרו דהילולא דרשב"י ביום ל"ג בעומר.
3. שער הכוונות [רבי חיים ויטאל] פו,א: טוב לאדם לכוון במ"ט ימים אלו לתקן כל אשר חטא בכל השבע ספירות, והמשל בזה: בשבוע הראשון יכוון לתקן את אשר חטא ופגם בספירת החסד וכו'.
4. סנהדרין קז: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת … ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לישו בשתי ידיים.
ליקוטי שיחות כב/141: אופן עבודה כזה מצאנו בגלוי אצל רשב"י: במהלך 13 השנים שהוא שהה במערה, הוא שהה בהתבודדות מהעולם עד שכמה מצוות מעשיות לא היה יכול לקיים … אבל זה גופא גרם לכך שכאשר יצא מהמערה, סדר העבודה שלו לא היה בהתבודדות אלא אדרבה – 'כל מה שהיה ממית רבי אלעזר, היה מרפא רבי שמעון', ויותר מזה שאל (שבת לג): 'אפשר לתקן משהו בעולם לטובת הבריות?'. הוא חיפש כיצד לשוב לעולם ולפעול בו תיקון.
ספר המאמרים תרס"ה עמוד ק,קד: הדוגמה מזה למעלה באורות דעולם התוהו, שבחינת החסד הייתה בתוקף והתגלות האור בבחינת בלי גבול, וכמו אדם שהוא רחמן ביותר והוא מרחם גם על שונאו ומי שעשה לו רעה ואינו יכול להבחין בין מי שהוא ראוי לרחמים ומי שאינו ראוי … כי מצד תוקף ההתגלות אינו נותן מקום כלל למידת הגבורה והם סותרים ומנגדים זה לזה בתכלית … ואולם עניין עולם התיקון הוא שנעשה התכללות בהאורות, שכל אחד יהיה כלול מהמדרגה ההופכית וכמו חסד יהיה כלול מגבורה, גבורה שבחסד, וכך בשאר הספירות.
