איזה כאב יצר את מזמור כז? מי מבטיח שיהיה טוב? ומה שמר על ספיר כהן וסשה סטרשנוב במנהרות חמאס?
בס"ד
פרשת תצא וחודש אלול תשפ"ה – ביטחון הניצחון במלחמה
1. שם טוב קטן: הא לך סוד גדול, כל האומר מזמור זה מראש חודש אלול עד אחר שמחת תורה, אפילו גזרה רעה כתובה על האדם מן השמים יכול לבטלה ומבטל מעליו כל גזרות רעות וקשות, ויוצא בדימוס זכאי בדין … הטעם כי מראש חודש אלול נפתחו י"ג מקורים מי"ג מכילין דרחמי [שלש עשרה מדות הרחמים] והם מתגלין ומאירין למטה. פנים יפות פרשת אחרי ד"ה ביד עתי: נהגו לומר מר"ח אלול עד לאחר הסוכות מזמור כז, ושמעתי הטעם מפני שיש בו י"ג שמות הוי"ה [נאמר בו 13 פעמים שם ה'] כנגד יג מידות האמורים באלול. החיד"א בספר מורה באצבע: מנהג טוב לומר אחר כל תפילה [כל ימות השנה] מזמור 'לדוד ה' אורי', ובפרט מראש חודש אלול עד הושענא רבה.
2. שמואל א ל,ג: ויבא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו: וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו עד אשר אין בהם כח לבכות: ושתי נשי דוד נשבו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי: ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו, כי מרה נפש כל העם איש על בניו ועל בנותיו, ויתחזק דוד בה' אלוקיו.
תנחומא תצוה: 'לדוד ה' אורי' – הם גדודי עמלק שעשה עמם מלחמה בלילה והרגם, שנאמר 'ויכם דוד מהנשף [מהזריחה] ועד הערב למחרתם'. ומי היה מאיר להם? זיקים וברקים. ילקוט שמעוני תהלים כז: 'לאכול את בשרי' – הם שתי נשי דוד שנשבו, כמו שנאמר 'ודבק באשתו והיו לבשר אחד'.
אגרות קודש כו עמוד תסז: בכל יום מימי חודש זה אומרים פעמיים מזמור המתחיל 'לדוד ה' אורי וישעי ה' מעוז חיי', ויש לבאר תוארים אלה: 'ה' אורי' – לראות איזוהי דרך החיים והטוב, כיון אשר כמה מכשולים ונסיונות בדרכו של אדם … 'ה' ישעי' – הקב"ה עוזרו לנצח במלחמת היצר, להתגבר על כל המכשולים ולעמוד בכל הנסיונות.
רבינו עובדיה מברטנורא: בכ"ח באייר יום מיתתו [של שמואל] באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות והרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו. סדר עולם רבה יג: שמואל מת כארבעה חודשים לפני מיתתו של שאול [היינו ששאול מת בסוף אלול]. שמואל ב א,א: ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את עמלק וישב דוד בצקלג [היינו שמלחמת צקלג הייתה בסוף אלול ומזמור כז נאמר בימים אלו].
3. דברים כא,י: כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. כ,ג: שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם, אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם: כי ה' אלוקיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם – רש"י: 'אל ירך לבבכם, אל תיראו, ואל תחפזו, ואל תערצו מפניהם' – ד' אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האומות עושים: מגיפים בתריסיהם להקישן זה לזה, ורומסים בסוסיהם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם, וצווחין בקולם, ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול. שערי תשובה לרבינו יונה שער ג, לב: הזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה – תהיה ישועת ה' בליבו ויבטח עליה.
רבנו בחיי בספר כד הקמח: מענין הבטחון, שלא יתערב שום ספק בבטחונו, ואף כי מצאוהו רעות וצרות, יתאמץ בעבודת השי"ת ויבטח בו באמת, כי שכרו כפול ומכופל והשי"ת יבחר לו הטוב.
תהלים לב,י: והבוטח בה' חסד יסובבנו – עיקרים מאמר רביעי ספמ"ו: כלומר … מדרך הביטחון עצמו להמשיך חסד חינם על הבוטחים בה'.
ליקוטי שיחות לו עמודים 4-5: יובן זה עפ"י דברי רבנו הצמח צדק שענה לאחד שהתחנן אצלו לעורר רחמים רבים על חולה מסוכן ח"ו: 'תחשוב טוב – יהיה טוב' … ונראה לבאר בכוונת הדברים … ביטחון הוא עבודה ויגיעה בנפשו והיא מביאה את חסדי ה' הבאים כתוצאה מעבודת ויגיעת האדם לבטוח בה': על ידי שהאדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקב"ה לבד, עד שאינו דואג כלל, הרי התעוררות זו גופא פועלת שהקב"ה מתנהג עמו באופן זה שמטיב עמו – גם אם לולי זאת אינו ראוי.
אגרות קודש טז עמוד רנב: בטח שמע פתגם אדמו"ר מהר"ש שהעולם אומר שכשאי אפשר ללכת מלמטה הולכים מלמעלה, ואני אומר שמלכתחילה צריך ללכת מלמעלה. והוא הדין כאן: אע"פ שלכאורה צריך לחכות עם השמחה הגלויה עד שיוטב מצב הבריאות בפועל, הנה יש מקום לומר ע"פ נוסח הנ"ל להקדים השמחה על הטבת הבריאות אף שלע"ע אינה בגלוי וזה עצמו ימהר העניין.
