פרשת וישלח תשפ"ב – איך תכננו רבקה ויעקב לרומם את עשו?
1. אברבנאל כז,א: מה ראתה רבקה להסיר את הברכה מעשו בהיותו בנה הגדול ולו משפט הברכות? ומשלח מדנים – לא לעזר ולא להועיל בין אחים כי אם שקר וכזב והונאה רבה לבטלה? ואיך חשבה רבקה שהברכות שיתן יצחק בחשבו שהוא עשו יועילו ליעקב והרי הכל הולך אחר הכונה?
2. בראשית כז: וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו – רש"י: 'אם יעקב ועשו' – איני יודע מה בא ללמדנו. חזקוני: אם יעקב ועשו – שלטובת שניהם התכוונה כדכתיב 'למה אשכל גם שניכם יום אחד'.
בראשית לה,ח: ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות – רש"י: מדרש אגדה: שם נתבשר באבל על אמו שמתה ו'אלון' בלשון יווני: 'אחר'. [היינו בכי על אחר, לא על המינקת אלא על רבקה עצמה]. ולפי שהעלימו את יום מותה, שלא יאמרו הבריות 'כרס שיצא עשו ממנו', אף הכתוב לא פרסמה. רמב"ן: בעבור היות עשו יחידי בקבורתה, פחדו מקללת הבריות ולא יהיה לה לכבוד [והסתירו מותה].
3. בראשית רבה עה,א: וישלח יעקב מלאכים אל עשיו – רב הונא פתח (משלי כו): 'מחזיק באזני כלב עובר, מתעבר על ריב לא לו' … משל לשודד שהיה ישן בפרשת דרכים, עבר שם אדם והחל מעוררו: 'עמוד שהרע מצוי כאן'. עמד האיש והתחיל לפגוע בו. אמר: 'נעור הרע!'. אמר לו השודד: 'ישן היה ואתה עוררתו'. כך אמר הקב"ה ליעקב: לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו 'כה אמר עבדך יעקב'?!
בראשית לב: כה תאמרון לאדני לעשו, כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה: ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני – רבה עה,יא: כשקרא יעקב 'אדוני', אמר הקב"ה: אתה השפלת עצמך וקראת לעשו 'אדוני' שמונה פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך, שנאמר בסוף פרשתנו: 'ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל'.
הרבי מאמר ד"ה וכל בניך תשמ"א: בריש פרשתנו כתיב 'וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו גו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה', דמשמעות הכתוב הוא שיעקב היה צריך לבוא אל עשו ונתן טעם על זה שנתאחר אליו!. וצריך להבין למה צריך למהר לבוא אל עשו ועד שצריך טעם שנתאחר?
4. תורת חיים תולדות 306: הטעם שאהב יצחק לעשו בנו הגדול כי שורש עשו מניצוצות דעולם התוהו שנפל למטה ברע גמור … ועל כן רצה להעלות הרע לשורשו בגבורות עליונות דקדושה על ידי תשובה, שיכול הנופל להעלות … כמו רבי אלעזר בן דורדייא שקנה עולמו בשעה אחת … אבל רצתה רבקה שיהיה עליה דעשו בתשובה על ידי יעקב דווקא, שהוא צדיק גמור בתורה ומצוות. ובאופן שיעשה במרמה שילבש בגדי עשו ויאמר 'אנכי עשו בכורך', שזה כמו צדיק גמור שנעשה בעל תשובה ממש … אבל תשובה לבדה בלי תורה ומצוות לא יועיל, שאין בירור דעשו רק על ידי יעקב דווקא.
וכל בניך שם: הברכות שבירך יצחק את יעקב הן בכדי לברר את עשו, אלא בכדי שיוכל לברך את עשו היה צריך להיות תחילת עבודתו בבית לבן. וזהו מה שאמר 'עם לבן גרתי ואחר עד עתה', דהטעם על שנתאחר ללכת לעשו לבררו עד עתה אף שהוצרך לבררו תיכף לאחר שקיבל הברכות, הוא כי עם לבן גרתי ותריג מצוות שמרתי ולאחר שגמר עבודתו בבית לבן, שלח מיד עם עשו לבררו.
בראשית רבה עה,כ: רבי אבין בשם רבי חוניא אמר: ט' שנים היה מכבד את עשו באותו דורון.
בן איש חי דרשות וישלח: ייפלא איך צדיק קדוש כיעקב יעשה הכנעה לעשו הרשע לקראו אדוני ולא חש לכבוד הקדושה? … אלא בעשו היה חלק טוב וחלק רע ובעבור חלק הטוב נקבר ראשו במערה עם יעקב ושאר הגוף שהוא כנגד הרע הושלך חוצה, והיה מתכוון לקוראו אדוני לחלק הטוב שבו
תורת לוי יצחק חידושים בש"ס ריד: יצחק מספרו ח' פעמים הוי' (26X8=208), ונמשכו ממנו יעקב ועשו: ביעקב נמשך ז' פעמים הוי' (26X7=192), ושם הוי' אחד נמשך בעשו שמצד זה הוא אח ומחובר ליעקב. והמותר בעשו על שם הוי' הוא ז' פעמים טמא (26 ועוד 7X50=376) ומצד הז' פעמים טמא שבו הוא הלעומת דיעקב שהוא ז' פעמים שם הוי'. ולכן היה עשו שונא ליעקב מאוד מצד הז' פעמים טמא שבו. ועל ידי מה נתחבר עשו ליעקב שנעשה לו כאח וחבקו ונשקו (ורשב"י סבירא ליה שנשקו בכל ליבו), הוא על ידי שהשתחווה יעקב ז' פעמים ארצה שעי"ז הסיר ממנו הז' פעמים טמא שבו ונשאר בו רק הוי' שמצד זה הוא אחיו, וזהו 'עד גשתו עד אחיו'.
