הפטרת פרשת "שלח" היא תיקון הכישלון הנורא המסופר בפרשה. יהושע בן נון שולח שני מרגלים לתור את העיר יריחו והם שבים בהצהרה מלאת ביטחון: "כי נתן ה' בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו".
יהושע פעל אחרת מהמינוי הראשון שכשל. ראשית, שיגר אנשי איסוף מודיעין חשאיים ולא מובילי דעה קולניים. ככתוב בהפטרה: "וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים חרש", אלו היו 'כ' מאמ"ן' ו'פ' מהמוסד' ולא כמו מרגלי משה, שהיו נשיאי עדה נכבדים המפורטים בשמם המלא. אנשי המקצוע התרכזו בהבאת המודיעין הסודי, בעוד שאנשי הדעה הפכו את עצמם למקבלי ההחלטות המוסמכים לפסול את המשימה עצמה.
שנית, יהושע צמצם את היקף משימת הריגול ושלח אותם רק לתור את יריחו, בעוד שמשה שלח לרגל את הארץ כולה, מהגליל עד הנגב, כולל אזורים שחשפו אותם למראות מלחיצים.
עד כאן היבטים פשוטים של הסיפור, אבל אירועים היסטוריים מתפרשים ברבדים רבים, כולל פשט וסוד. הבה נתייחס להיבט נפשי ופסיכולוגי רב משמעות, בו מאריכים אדמור"י חב"ד במהלך הדורות (מאמר 'וישלח יהושע' תשלו):
כיבוש הארץ רומז גם לתהליך התיקון הנפשי, בו אדם מסלק את האויב הפנימי ומכוון את כוחותיו לשם שמים. הוא דוחה את הספקות, הדאגות, ההרגלים והתאוות החומריות ופונה כלפי מעלה.
ישנן שתי דרכים לחולל את פריצת הדרך האישית: ארוכה וקצרה, יסודית ומעשית. דרך אחת קוראת לשינוי פנימי מהשורש. לחפור אל מצולות התת מודע ולחשוף את יסוד הספקות וחוסר הביטחון. לתור אחרי הדמויות המאיימות בתת ההכרה ולהביט להן בעיניים. משם לתקן את עיוותי החשיבה ולפתח תפיסות חיים חדשות ובריאות.
דרך שנייה מתמקדת בכאן ועכשיו. זה טיפול מחשבתי-התנהגותי שסוגר את השערים בפני החרדה. האדם יוצר חייץ בינו ובין החששות המקננים בו, מסמן אותם כדמיונות חסרי היגיון וחוסם אותם מלעלות אל המרחב התודעתי. הוא אינו חושב עליהם, אינו מדבר בהם ולא עושה שום מעשים המשקפים אותם.
הדרך הראשונה שואלת "מי אתה? מה אתה מרגיש?" ומנסה לשנות זאת. הדרך השנייה שואלת: "מה אתה עושה? מה אתה מדבר?" ופועלת משם.
משה רבינו פעל בדרך הראשונה. הוא שאף ליצור כיבוש מלא של האישיות. לפתור את הנטיות השליליות מהשורש ולהקים יהודים שנמשכים אל הקדושה ברגשות אהבה ויראה. חוסר ההצלחה של השליחות מעיד כי עדיין איננו שם. כל עוד לא בא המשיח, איננו מסוגלים ללדת את עצמנו מחדש.
יהושע שלח את המרגלים רק אל העיר יריחו, שנקראת בפי חז"ל: "מנעולה של ארץ ישראל". יהושע האמין שאם נשתלט על המנעול – נכבוש את הארץ כולה, כפי שאכן אירע בפועל. ברמה הפנימית, יהושע קורא לשלוט על השערים של התודעה ולהכניס פנימה רק את מה שראוי להיכנס.
ההצלחה של כיבוש יהושע מעידה כי זה אפשרי. המחשבה, הדיבור והמעשה הם כוחות הנתונים לשליטה מתוך בחירה. בכל רגע בוחר האדם מה לחשוב, מה לדבר ומה לעשות. גם אם קם מהמיטה בחוסר חשק, הוא יכול להחליט בתוקף להתלבש יפה ולצאת לעבודה, לפגוש אנשים מעניינים ולשנות את מצב הרוח. לומר מילה טובה לאנשים סביבו ולהתמלא חיים.
אנו מסוגלים אפילו לשנות את מהלך המחשבה. להתעלם מהרהורים השליליים ולהתמקד בחלקים היפים בחיינו. נקרא לזה "חוק המחשבה השנייה". אין ביכולתנו לעצור את המחשבה הראשונה שקופצת אוטומטית מהלב, אבל יש ביכולתנו לעצור אותה בשערי התודעה. לזכור שהמחשבה הזו מורידה אותנו ולהסיח ממנה דעת למחשבה אחרת.
משל לאדם הגולש באינטרנט וקופצת לו פרסומת מסחריות. אם אינו איש מחשבים מקצועי, הוא אינו יודע לעצור אותן, אבל כן יכול להחליט לא להרחיב אותן. הוא לוחץ על האיקס בפינה העליונה ומשקיע את הראש במה שמעורר חיים – חיים כאלו שראוי לחיות אותם.
