הגיע הזמן להפסיק להתעלם ממה שקורה סביבנו! ☝
שיעור מטלטל של הרב שניאור אשכנזי על פרשת אחרי-מות וקדושים, "לא תעמוד על דם רעך".
איך אנחנו כיהודים צריכים לשים לב ולתת עזרה לזולת, גם כשזה לא תמיד נוח?
שיעור שיגרום לכם לחשוב מחדש על הצורך בהתגייסות לעזור לכל אדם.
מקורות לפרשת קדושים תשפ"ד
1. ויקרא א,ב, ד,ב, יא,ב, יב,ב, יח,ב: דבר אל בני ישראל. ויקרא יט,ב: דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני – רש"י: מלמד שהפרשה נאמרה בהקהל … מפני שרוב גופי תורה תלויים בה. עירובין נד: כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה. נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להם משה פירקן. נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן… נכנסו זקנים ושנה להם משה פירקן, נסתלקו זקנים נכנסו כל העם ושנה להם.
תנחומא ג: 'אל כל עדת בני ישראל', לפי שכל הדברות כלולים בה. בדברות כתיב 'אנכי ה' אלוקיך' וכאן כתיב 'אני ה' אלוקיכם', בדברות כתיב 'לא יהיה לך' וכאן כתיב 'אל תפנו אל האלילים' … בדברות כתיב 'לא תרצח' וכאן 'לא תעמוד על דם רעך'… בדברות כתיב 'לא תענה ברעך' וכאן 'לא תלך רכיל'.
תפארת יהונתן: כתב בספר יוסיפון בן גוריון, שהיו בבית שני אנשים שהיו שוכנים ביערים, מתבודדים ולא אכלו רק פרי עצי יער והיו נזירים מכל ענייני העולם. אבל הפרושים [חכמי ישראל] לא נחה דעתם בהם כלל, כי העובד ה' השלם צריך להיות דבריו ועסקיו נוח לשמים ולבריות ולא להפריע נימוס ישוב העולם וחברת בני אדם והנהגה מדינית. כמו שרמזו חז"ל: 'יפה תורה עם דרך ארץ' – וזו כוונת המדרש 'פרשה זו נאמרה בהקהל'.
2. ויקרא יט,יז: לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך – רמב"ם רוצח א,יד: כל היכול להציל ולא הציל, עובר על 'לא תעמוד על דם רעך'. הרואה חברו טובע בים או ליסטים באים עליו … או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה … או שידע בעובד כוכבים שהוא בא על חברו.
רש"י: 'לא תעמוד' – לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר וחיה או לסטים באים עליו. רשי סנהדרין עג,א ד"ה לא תעמוד: לא תעמוד עצמך על דמו, אלא הצילהו.
חזקוני: אילו נאמר 'ולא תעמוד' בוא"ו, הייתי אומר שתי מצוות הן. עכשיו שכתוב 'לא תעמוד' בלא וא"ו, על כרחך שניהם מצוה אחת. הפירוש 'לא תלך רכיל' כדי 'שלא תעמוד על דם רעך', שכשתאמר לרעך פלוני הוציא דיבה עליך, אותו הנאמר עליו, עומד עליו והורגו. פירוש נוסף: 'לא תלך רכיל' – אבל אם שמעת עצה על חברך להורגו, לא תעמוד על דמו אלא הודע לו העצה.
3. ליקוטי שיחות לב/125: ידוע פתגם הבעש"ט שכל מה שיהודי רואה או שומע, צריך ללמוד מזה הוראה בעבודתו לקונו… וזה הרמז בלשון רש"י 'לראות במיתתו ואתה יכול להצילו' – דהא בהא תליא: זה גופא שאתה רואה את חברך בסכנת מיתה, זו הוכחה שאתה יכול להצילו, שניתן לך הכוח להצילו. דאם לא כן, מדוע הראו לך זאת? הרי לא ברא הקב"ה דבר אחד – כולל ראיה זו – לבטלה!.
תנא דבי אליהו כה: יש לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו ובקש לעשות מהן צדקה – יפרנס את אביו ואת אמו תחילה, ואם הותיר יפרנס את אחיו ואת אחותו, ואם הותיר יפרנס את בני ביתו, ואם הותיר יפרנס את בני משפחתו, ואם הותיר יפרנס את בני שכונתו, ואם הותיר יפרנס את בני מבוי.
במדבר כו: אך בגורל יחלק את הארץ … על פי הגורל תחלק נחלתו – רש"י: אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים ואומר ברוח הקודש אם שבט פלוני עולה ותחום פלוני עולה עמו. והשבטים כתובים בשנים עשר פתקים וכן יב גבולים בשנים עשר פתקים ובללום והנשיא מכניס ידו ונוטל שני פתקים ועולה בידו פתק של שם שבטו ופתק של גבול המפורש לו – ספר השיחות תשנ"א/ 705: לכל יהודי יש שליחות שנתן לו הקב"ה, אחד בעל עסק, השני לומד תורה וכיוצא בזה, וה' הביא אותו למקום בו נמצאת משימתו… אפשר לתהות 'אילו חייתי במקום אחר או בזמן אחר? ובכלל מה תועיל המשימה הקטנה שלי לעומת כללות העולם'? אומרים ליהודי כזה: 'תעשה את המקום שלך ארץ ישראל'!. התפקיד שלך הוא לא לדמיין מה קורה בחלק אחר של העולם או בנקודה אחרת בזמן, תמורת זאת, יש להפוך ל'ארץ ישראל' את המקום שלך וכל רגע מהזמן שלך.
4. ויקרא רבה לד,ט: כשיהא אדם עושה מצוה, יהא עושה אותה בלב שמח, שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' – היה טוענו ומוליכו אצל אביו.
רמב"ם תשובה ג,ד: צריך כל אדם שיראה עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה.
