בס"ד
פרשת קרח תשע"ט – למה יהודי צריך לדבוק בצדיק?
1. הסופר האמריקאי ה.ו. (מצוטט באתר חבד,אורג): ביקשתי להתחיל את הריאיון עם הרבי מליובאוויטש בשאלה על אופיו של החסיד: 'האם העובדה שהחסידים פונים אל הרבי לפני כל החלטה בחייהם אינה סימן לחולשה?! זאת הרי שלילת הדבר היחיד שעושה את האדם לאדם – בחירתו החופשית?'. תשובת הרבי באה בלי היסוס: 'אדם חלש מובס בדרך כלל ע"י הסביבה בה הוא מוצא את עצמו, אבל החסידים שלנו יכולים להישלח לכל סביבה, לא משנה עד כמה היא זרה או עוינת, והם דואגים לעצמם בתוכה. אז איך ניתן לומר שהחולשה היא המאפיינת את החסיד?'.
שבת קיב,ב: אם ראשונים בני מלאכים – אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים – כסף משנה ממרים ב,א: אמאי לא פליגי אמוראי על תנאי, כמו שבכל מקום מקשים לאמורא ממשנה או ברייתא? … ואפשר לומר שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלקו על הראשונים, וכן עשו גם בחתימת הגמרא, שמיום שנחתמה לא ניתן רשות לשום אדם לחלוק עליה.
במדבר טז,ג: ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם: רב לכם, כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'? רש"י: 'רב לכם' – הרבה יותר מדי לקחתם לעצמיכם גדולה. 'כלם קדושים' – כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה. 'ומדוע תתנשאו' – אם לקחת אתה מלכות, לא היה לך לברור לאחיך כהונה. לא אתם לבדכם שמעתם בסיני 'אנוכי ה' אלוקיך', כל העדה שמעו.
2. רמב"ן טז,ח: משה חשב מעצמו המחשבה הזו [מבחן המחתות] … ובטח כי ה' מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים!. ספר העקרים מאמר רביעי: עיקר גדול אל התורה והאמונה שה' מכופף הטבע תחת כפות רגלי המאמינים … ולכן משה אמר 'ואם בריאה יברא ה" ולא מצאנו שיצווהו ה' כן.
שמואל ב כג: 'אמר אלוקי ישראל לי: דבר צור ישראל, מושל באדם – צדיק' – מועד קטן טז,ב: הכי קאמר: דבר צור ישראל: אני מושל באדם, ומי מושל בי? צדיק! שאני גוזר גזירה והוא מבטלה. בבא בתרא קטז,א: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר (משלי טז,יד) 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה'.
3. בבא בתרא עג,ב-עד,א: אמר רבה בר בר חנה: פעם אחת היינו הולכים במדבר והתלווה אלינו סוחר ישמעאלי … אמר לי: בוא ואראה לך את בלועי קורח, ראיתי בקעים בקרקע ומהם עולה עשן, לקח הסוחר גיזת צמר, הרטיב אותה במים, ונעץ אותה בראש הרומח ותחב את הרומח בתוך הנקבים בקרקע. כשהוציאה משם ראיתי שהצמר חרוך מאש הגיהינום. אמר לי הסוחר: תקשיב מה אומרים אנשי קורח ושמעתי אותם אומרים 'משה ותורתו אמת ואנחנו בדאים'.
ליקוטי שיחות ח/121 הערה 17: מובא בספרים ש'אמת' ראשי תיבות 'אהרן, מזוזה, תכלת'.
4. במדבר א,טז: אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם. שם יג,ג: וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי ה' כלם אנשים ראשי בני ישראל המה – תניא שם: גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו עליו השלום על נשמות דורותינו אלה דעקבי משיחא – שהם בחינת עקבים ממש לגבי המוח והראש. וכן בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל, שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ … בירידתו ממדרגה למדרגה על ידי השתלשלות העולמות אבי"ע מחכמתו יתברך … נתהוו ממנו נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי הערך, ועם כל זה עודנה קשורות ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום במהותן ועצמותן הראשון, שהיא המשכת חכמה עילאה, כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם. ובזה יובן מאמר חז"ל על פסוק 'ולדבקה בו' – שכל הדבק בתלמידי חכמים, מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש. כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים, קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה.
תורת מנחם תשיד ג/57: קורח טען שכיון שהוא בעל תורה, 'בית מלא ספרים' ו'טלית שכולה תכלת', אין לו צורך במזוזה בפתח ובתכלת על בגדו. ועל כך עונים שצריך להיות ציצית דווקא, שעניינה יראה וביטול. וכן בית מלא ספרים חייב מזוזה, שהן שתי הפרשיות 'שמע והיה אם שמוע' שעניינן ביטול.