בס"ד
פרשת קרח תשע"ז – מה המטרה הכוללת של המצוות?
1. במדבר טז,ג: ויקהלו על משה ואהרן ויאמרו אליהם: רב לכם! כי כל העדה כולם קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'? רש"י: כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה, לא אתם לבדכם שמעתם.
תהלים א: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. ילקוט שמעוני טז: ובמושב לצים לא ישב – זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן. כינס כל הקהל והתחיל לומר דברי ליצנות: אלמנה אחת הייתה בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות. הייתה לה שדה אחת, באה לחרוש אמר לה משה: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו. באה לזרוע – אמר לה שדך לא תזרע כלאים. באה לקצור ולעשות ערימה – אמר הניחו לקט שכחה ופאה. באה לעשות גורן [להביא הביתה] אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני…
מה עשתה? מכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן. כיון שילדו, בא אהרן ואמר: תני לי את הבכורות, שכך אמר לי הקב"ה כל הבכור אשר יולד וגו' … הגיע זמן גזיזה, אמר לה: תני לי ראשית הגז. אמרה אין בי כוח לעמוד באיש הזה, הריני שוחטתן ואוכלתן. כיון ששחטה – אמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקיבה … נטלם והלך לו והניחה בוכה עם שתי בנותיה. כך עשו לעלובה זו!. כל כך הם עושים ותולים בקב"ה!.
במדבר יח [מיד אחרי סיום מעשה קורח]: וידבר ה' אל אהרן: הנה נתתי לך את משמרת תרומתי, לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה [לגדולה] ולבניך לחוק עולם – רש"י: משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין, בא אחד וערער על השדה, אמר המלך … הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין. אף כאן, לפי שבא קורח וערער כנגד אהרן על הכהונה, בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם [כמו המלח שאינו מסריח, כך קדושת הכהונה אינה בטלה].
בראשית רבה מד: מה אכפת לקב"ה למי ששוחט מן הצוואר או מן העורף? שמות יב,כו: והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם? ירושלמי פסחים א,ד: מה העבודה שאתם מטריחים עלינו בכל שנה ושנה?
2. דברים ה,ה: אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר ה'.
בראשית כ,יז: ויתפלל אברהם אל האלוקים וירפא אלוקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו.
מועד קטן טז,ב: נאמר בשמואל א כג 'אמר אלוקי ישראל לי, דבר צור ישראל, מושל באדם – צדיק'. הכי קאמר: דבר צור ישראל: אני מושל באדם, ומי מושל בי? צדיק! שאני גוזר גזירה והוא מבטלה.
רמב"ן טז,ח: והנה משה חשב מעצמו המחשבה הזאת … ובטח משה כי ה' מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים!. ספר העקרים מאמר רביעי: עיקר גדול אל התורה ושורש אל האמונה, שה' יתברך מכופף הטבע תחת כפות רגלי המאמינים … ונמצא כזה בקצת הצדיקים … משה עצמו אמר: 'אם כמות כל האדם … ואם בריאה יברא ה" … ולא מצאנו שיצווהו ה' על כך.
3. הרבי מלובאוויטש, מורה לדור נבוך א/155: נקודה מיוחדת שארץ ישראל מלמדת אותנו, שאין זה נכון שהקדושה שייכת רק לעולם של רגשות והבנה, כפי שיש אנשים שחושבים בטעות. למרות שרבים יודו שאכילת מצה בפסח היא מצווה, הם לא יכולים להבין איזו קדושה קיימת באכילת המזון היומיומי. אולם, ארץ ישראל יכולה להמחיש זאת. למרות שמדובר במדינה גשמית עם עולם חי ועולם צומח, היא נקראת 'ארץ הקודש' – לא רק מההיבט של שטח בית המקדש, אלא – גם מההיבט של חיי האדמה והצומח, אשר מסיבה זו ישנן המצוות המיוחדות של השמיטה, תרומות ומעשרות וכדומה.