האם יוסף חלם בלילה או ביום? מה משמעות החלומות של יוסף והרי דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים? וכיצד יתכן שהשבטים לא הכירו את יוסף כשפגשוהו מחדש?
פרשת וישב תשפה – ללכת בעקבות החלומות שלך
1. מדרש לקח טוב סוף הפרשה: הפרשה כולה התחלת הפסוקים היא באות ו' חוץ משמונה פסוקים … שכל הפרשה סיפורים של 'ווי' – ווי במכירת יוסף, ווי במיתת אשת יהודה ובניו, ווי באשת פוטיפרע, ווי בבית האסורים … חוץ משמונה פסוקים, לרמז לאסנת שזכתה להזדווג ליוסף שנימול.
בראשית לז: ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם: ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו… ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו?! ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו: ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי … ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר – רבי אברהם בן הרמבם – הקנאה שונה מן השנאה, שהרי לפעמים ישנא האדם למי שפחות ממנו ולא יתקנא בו … בחלום הראשון באה שנאתם בלבד, לפי שלא חשב לבם שיתקיים פתרונו. אולם בחלום השני נוספה גם קנאה, לפי שהיו ממתינים שיתקיים ענין החלומות במציאות, לפי שנשנו פעמיים.
2. איוב לג,טו: בחלום חזיון לילה, בנפֹל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב, יגלה אֹזן אנשים – מצודת דוד: מראה לו בחלום דבר דומה לאשר נגזר עליו, מידה כנגד מידה לדבר שבו חטא ואשם. ברכות נז,ב: חלום – אחד משישים בנבואה. רש"ר הירש בראשית כ,ג: השכל המודע איננו מחזיק ברסן המחשבות, לא האדם הוא החושב, אלא המחשבות והדמיונות פועלות בתוך נפשו, באותו מצב יש והקב"ה אומר את דברו לאדם. דרך ה' לרמח"ל ג,א: בהיות האדם ישן, הנפש העליונה תינתק קצת מקישורה הגופניים וחלקים ממנה ישוטטו במה שהונח להם ויהיה להם עסק ועניין עם הרוחניים.
שו"ת מן השמים שאלה ו: אחרי ראותי כל אלה, שאלתי ליל ג' י"ט לחודש כסלו … אנא מלך עליון … צווה למלאכיך הקדושים הממונים על תשובת שאלת חלום, להשיבני על מה שאשאל לפני כבודך תשובה אמיתית ונכונה … והשיבו: באמת היה דבר ה', והדברים עתיקים והיום יום בשורה.
ברכות נה,ב: רבא מקשה: לגבי משה נאמר: בחלום אדבר בו ואילו הנביא זכריה אמר: וחלומות השווא ידברו? אלא: כאן על ידי מלאך וכאן על ידי שד. ברכות נה,ב ורש"י: אין מראים לאדם אלא מהרהורי ליבו … שאדם אינו רואה בחלומו דבר שלא הרהר בו מעולם. כמו שאינו חולם על עץ דקל מזהב או פיל הנכנס בתוך חור זעיר של מחט.
אור החיים: בחלום זה הסירו הספק שהיה להם בחלום ראשון לסיבת מחשבותיו, כי ודאי שלא חשב ולא עלה על דעתו להשתרר על אביו, ואין זה אלא הודעת דבר מהשמים ולזה נכנסה בהם קנאה.
שולחן ערוך חושן משפט רנה: דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים. הפקידו מעות אצל ראובן ונפטר מהעולם, אחר כך הופיע בחלום אצל בנו ואמר כי המעות הנמצאים במקום מסוים בבית – שייכים למפקיד. אם מצא הכסף שם – הוא שלו (ואינו מחזיר למפקיד). מאירת עיניים: למרות שהחלום צדק לגבי מיקום הכסף, יתכן שלא צדק לגבי בעל הממון.
הרבי מלובאוויטש, כז סיון תשיג (כפר חבד/1635): אודות החלום שהיה לו, כלך מדרך זו, עליו להפסיק להיות שקוע בחלומות וכפי המבואר בספרים רבים, אצל כאלה שכל פרטי הנהגותיהם מתנהלים בדרך התורה והמצווה, הרי גם חלום – שעליו אין כמעט שליטה – יש בו הוראה. מאידך, אצל אנשים בדורנו, שאצלם ישנם הרבה דברים בטלים … הרי בוודאי אין זה יותר מאשר חלומות גרידא. ופעמים הדבר נובע מעצת היצר, לנתק את האדם מעניינים תוכניים.
3. בראשית כ,ד: ויבא אלוקים אל אבימלך בחלם הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה. כח,יא: ויפגע במקום וילן שם… ויחלם והנה סלם מצב ארצה.. וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה. מ,ה: ויחלמו חלום שניהם איש חלומו בלילה אחד. מא,ד-ה: וייקץ פרעה ויישן ויחלום שנית. לז,ה,ט: ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו … ויחלם עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו.
תורת מנחם תשכא ג/158: השבטים היו רועי צאן משום שבחרו עבודה שיוכלו להיות בהתבודדות מהעולם, לפי שעבודתם הייתה בבחינת 'מרכבה לאלוקות' (שמסורה לרצון הרוכב) ולא רצו שהעולם יבלבל אותם. אמנם יוסף היה שליט בארץ מצרים וגם בבית פוטיפר היה עסוק בניהול כתבי החשבונות, ומכל מקום ענייני העולם לא בלבלו אותו. ולכן נאמר 'והם לא הכירוהו', כי השבטים לא הכירו מדרגת עבודת יוסף שיכול להיות עסוק בענייני העולם ובאותה שעה להיות מרכבה לאלוקות.
