בס"ד

ערב חג השבועות תשפ"ה – אשר בחר בנו?! למה הציע התורה לאומות

1. רמב"ם אגרת תימן: זכרו מעמד הר סיני, שציוונו הקב"ה לזכרו תמיד וגם הזהירנו מלשכוח אותו וציונו ללמדו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו… שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו והטענה המביאה לידי אמת, שנאמר 'כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו, השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי' … הדבר הגדול הזה שהעידו עליו מבחר כל העדים, שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדוש ברוך הוא ושתראה כבודו עין בעין, ודבר זה היה בכדי שתתחזק האמונה חיזוק שלא ישנהו.

2. טור סימן מז: ועוד יש ברכה אחרת על התורה 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו'. ויכוון על מעמד הר סיני, אשר בחר בנו מכל העמים וקרבנו לפני הר סיני – יערות דבש ח: הלא חזר על כל עם ולא קבלוהו, ואם כן מה זה שאנו אומרים אשר בחר בנו מכל העמים? 

דברים לג: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש – ילקוט שמעוני ברכה תתקנא: כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד נגלה אלא על כל האומות. הלך לבני עשו ואמר להם: מקבלין את התורה? אמרו לו מה כתיב בה? אמר להם: 'לא תרצח'. אמרו לו: כל עצמן של אותן האנשים – אביהם רוצח הוא, שנאמר 'והידים ידי עשו … ועל חרבך תחיה'. הלך אצל בני עמון ומואב ואמר מקבלין את התורה? אמרו לו מה כתיב בה? 'לא תנאף'. אמרו לו: כל עצמה של אומה זו היא ערוה, שנאמר 'ותהרין שתי בנות לוט מאביהן'. הלך ומצא את בני ישמעאל … ואמר 'לא תגנוב'. אמרו לו כל עצמן של אביהם לסטים היה, שנאמר 'והוא יהיה פרא אדם'. 

אור החיים שמות יט,ד: 'אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי' – ירצה לשלול טענת הטוען כי הלא מצינו שהלך לשעיר ופארן והזמינם לקבל תורה, ואם כן מה מעלה זו שמרומם לעם ישראל? לזה אמר כי הבאתי אתכם אלי, משא"כ הם ששלחתי להם למקומם לשעיר ולפארן ואין זה אלא לדחותם לעתיד לבא ולחייבם בדין.

דרשות חתם סופר א עמוד קא: קשה ממה נפשך, אם הייתה להם הבחירה שאם רצו לקבלו היה נותן להם התורה, אם כן היו גם הם העם הנבחר ומה בצע לנו בעבודתנו במצרים וברית אבות אשר כרת עמנו ומה כל הרעש הזה? ואם נאמר שגלוי לפניו שימאנו לקבל, אם כן הייתה חזרתו על כל אומה ולשון פעולה בטילה וחלילה לחשוב כן? 

3. פרשת יתרו: א. זכור את יום השבת. ב. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ … וינח ביום השביעי. ג. כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך. ד. לא תחמוד בית רעך.                 פרשת ואתחנן: א. שמור את יום השבת. ב. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך משם. ג. כבד את אביך… למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך. ד. ולא תחמוד … ולא תתאווה בית רעך. כלי יקר כ,ח: הלא קרוב לשמוע הצעה אחת קצרה לקוחה מדברי חז"ל 'שחזר הקב"ה על כל האומות לקבל התורה ולא רצו לקבלה'… ועל כן נמצאו כל השינויים הללו בין דברות ראשונות לאחרונות, כי הדברות הראשונות נאמרו בלשון אשר השמיע ה' לכל האומות … ואילו היו האומות רוצים היו מקבלים גם המה עליהם ועל זרעם כל הדברים אשר צווה ה' לישראל.

4. יערות דבש שם: זו היא הבחירה שבחר בנו, שלא נתן לשלוט בנו המזל, כי אם הגביה אותנו למעלה מהמזל, על ידי שאברהם אבינו הוליד למעלה מהמזל שלא היה יכול ללדת. ובשביל זה קבלנו התורה, כי לא היה ביד המזל להכריע אותנו בשמירת המצות.

רמב"ם מלכים ח: ציווה משה רבינו מפי הגבורה לכוף כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח –שבע מצוות ב"נ: איבר מן החי, ברכת השם, גזל, דינים, עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.  

התוועדויות הרבי תשמב א/224: נצטוו בני ישראל לפעול על אומות העולם לקיים שבע מצוות בני נח ולכאורה כיצד אפשר לפעול על אומות העולם שייכות לתורה ללא כל הכנה מצידם? הרי אפילו בני ישראל שבחר בהם הקב"ה, נזקקו להכנה של חמישים יום כדי לקבל את התורה ועל אחת כמה וכמה אומות העולם צריכה להכשרה כזו? אלא הליכת הקב"ה לאומות העולם בהצעה שיקבלו את התורה, פעלה הכשרה ואפשרות שבני ישראל יוכלו לפעול עליהם שייכות לתורה ולקיום המצוות שלהם.