אם השנאה מרימה ראש – סימן שהמשיח קרוב

פרשיות "תזריע-מצורע" הן קורס ברפואת עור רוחנית. הפסוקים מתארים את סימני זיהוי הנגע הטמא, רמות לובן העור המעידות על הנגע, עומק ושקע הנגע ביחס לעור, קוטרו ורוחבו וצמיחת שערות בתוכו.

פרט אחד מתמיה כל שומע (יג,ט): "ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו… כלו הפך לבן – טהור הוא". אם מופיעה נקודה לבנה מקומית – המצורע טמא, אבל אם הלובן מתרחב על כל הגוף – המצורע טהור. הדבר דומה לרופא שיאמר: "אם מופיע זיהום באצבע אחת – מורחים עליו משחה, אבל אם הזיהום מתפשט על כל הרגל – החולה הבריא…".

חז"ל מפיקים מכך מסקנה רבת היקף, ביחס לעתידו הכולל של העולם (סנהדרין צז,א): "אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות … שנאמר 'כולו הפך לבן – טהור הוא'". אם האפיקורסות פורצת על פני השטח והופכת להיות הקו השולט של המלכות – זה מסימני אורו המתקרב של המשיח. בבחינת 'ככל שרע יותר – טוב יותר…'

מה משמעות הדברים? הרי התפשטות הנגע אמורה להעיד על החמרה דרמטית ולא על ריפוי?

כמובן, אפשר לטעון כי התפשטות הנגע מעידה על מצב חמור שלא יעזור לו הסגר. דיני הבידור האנושיים אינם רלוונטיים עוד למצבו האומלל ורק הקב"ה יכול להושיע אותו. אבל פשטות הלשון "טהור הוא", משמעותה, שזו בשורה טובה ומשמחת והוא יצא מגדר טמא. השאלה היא, איך הרע המוחלט מבשר את הטוב?

האבן עזרא כותב הסבר נאה: התפשטות הנגע מעידה שהגוף פולט אותו החוצה. המערכת החיסונית הרוחנית מתגברת על השורשים העמוקים של הנגע ופולטת אותו לרמה החיצונית על העור.

הרבי מליובאוויטש משווה זאת למצב העולמי בערב ביאת המשיח (ליקוטי שיחות לב/82): ההתקדמות הרוחנית גורמת לכך, שהסודות האפלים בוקעים החוצה. מה שהוסתר קודם תחת מילים יפות של נאורות ותבונה והיגיון ישר, מתגלה ככפירה גאוותנית במציאות הבורא. הדעות שהוצגו קודם כליברליות, הומניות, אהבת אדם ודאגה לחלש, פורצות החוצה כשנאת ישראל טהורה, כאותו נגיף אנטישמי ישן שפושט ולובש צורה בכל דור מחדש.

כוחו של היצר הרע הוא בטשטוש וערפול כוונות האויב. הרוע מדבר במילים מכובסות ונעימות לאוזן, שמפתות את אנשי האמצע לראות בו אור גדול. אבל בערב הגאולה לא נשארות יותר משתי אפשרויות חדות: אהבת ישראל או שנאת ישראל?. האנטישמיות פורצת לקדמת הבמה והרוב הנורמלי והשפוי מקיא את הנגע הממאיר.

כך צופה הנביא דניאל את סימני הגאולה: "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים". באותם ימים גדולים נחווה כאב וייסורים, אבל מתוכם יתבררו ויתבהרו הדברים, "ויצרפו" – ינקו וישביחו את ה"רבים".

בעיצומה של המלחמה הנוראה בשנה שעברה, כתב ה"דיילי מייל" הבריטי: "המוסר הכפול מעורר בחילה. כאשר חיילים בריטיים או אמריקאים הורגים בטעות אזרחים חפים מפשע, עיתונאים או עובדי סיוע – זו אש ידידותית בלהט הקרב. אבל כשישראל הורגת בשגגה 7 עובדי סיוע של האו"ם, זה פשע מלחמה מכוון. 300,000 אזרחים עיראקים נהרגו לאחר הפלישה האנגלו-אמריקאית ב-2003 ואיש לא האשים את ממשלות בריטניה וארה"ב ברצח עם, אבל כשישראל נאבקת על חייה אחרי טבח נורא – זה פשע מלחמה".

אולם אנו זוכים לראות גם את המשך הפסוק: "כולו הפך לבן – טהור הוא". השקר בונה את האמת והנשמה של עם ישראל מתעוררת בהמוניה. כל קהילה ובית חב"ד בארץ ובעולם מכירים את ההתעוררות הרוחנית בחודשים האחרונים, שנוצרה בזכות אותה רוח רעה. אנו בטוחים כי אחרי העננים יבוא הגשם ואחרי השנאה תפרוץ האהבה, "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת", בהארת הגאולה השלמה בקרוב ממש.