פרשת וארא תשפ"ו – המכות למצרים, המסר המהדהד לישראל
1. שמות רבה טו: באברהם הוא אומר 'וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי' – מהו 'דן אנכי'? הריני פורע מהם במכת בכורות. הסימן הזה מסר הקב"ה לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב, ויעקב ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם ועמרם למשה ומשה משמרו. כך כאשר נשלח לפרעה נאמר (ד,כב): 'כה אמר ה' בני בכרי ישראל: ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך'.
חידושי הגרי"ז וארא ז,א: 'ראה נתתיך אלוקים לפרעה' וברש"י: 'שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין'. מבואר שהמכות לא היו כדי שישלחו את ישראל, אלא לקיים 'וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי' ולכן נעשה לשופט לדונם על מעשיהם. כך נאמר במשנה עדיות ב: 'משפט דור המבול שנים עשר חודש, משפט המצרים שנים עשר חודש, רשעים בגיהינום שנים עשר חודש'. מדרש לקח טוב: לפי ששפכו דמם של ישראל כמים, נהפכו לדם יאוריהם. שמות רבה י,ד: לפי שהיו משעבדים ישראל ואומרים הביאו לנו שקצים ורמשים – הביא עליהם צפרדעים. שם י,ז: לפי ששמו את ישראל מנקי חוצות ושווקים מהעפר – לפיכך נהפך עפרם לכנים.
ראש השנה יא,א: בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים – תוספות: ואע"פ שהתחילו המכות מניסן, דמשפט המצרים יב חדש, מ"מ לא פסקה עבודה עד תשרי. שמות רבה ה,יט: 'ויצאו נוגשי העם' [לראות שישראל מקוששים קש לתבן] – הלך משה למדין ועשה שם שישה חדשים [עד ראש השנה] – מהרז"ו על שמות רבה שם: צע"ג שהרי משפט המצרים היה שנים עשר חודש (ומשה התכסה לשישה חדשים), ומובא שכל מכה שימשה חודש ימים (ואיך נכנסו עשר מכות בשישה חודשים)? הנה נאמר בתורה ששש מכות היו בהקדמת התראה לפרעה – דם, צפרדע, ערוב, דבר, ברד, ארבה, ושלוש מכות ניתנו בלא התראה – כינים, שחין וחשך. לכן כל אחת משש המכות שהייתה בהקדמת התראה נמשכה חודש ימים (שלושה שבועות התראה ושבוע המכה עצמה). ואילו האחרות נמשכו רק שבוע של המכה עצמה. ביחד שישה חודשים ושלושה שבועות, וצריך לומר שהתכסה מהם רק חמישה חודשים ותשעה ימים (והמכות החלו מעט לפני ראש השנה).

2. ליקוטי שיחות לו/37 הערה 46: בברכות ו,ב 'כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה'. מבאר הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות, כמו אחד שיבנה ארמון כליל היופי וייטע כרם חשוב, כדי שיהיה הארמון מזומן לאיש חסיד שיבוא באחרית הימים ויחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם או ייקח פרי מן הכרם. אדמור הזקן מוסיף מדברי הבעש"ט, שיכול להיות מלחמה שבע שנים בין שני גויים, בשביל שיבררו הקולות מתרועת המלחמה ויעשו מהם ניגון שיעבוד הצדיק את ה' בכוח הניגון ההוא.
שמות י: ולמען תספר באזני בנך ובן בנך … ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'. דם: לך אל פרעה בבוקר … ואמרת אליו … שלח את עמי. צפרדע: בא אל פרעה ואמרת אליו. כינים: נטה את מטך והך את עפר הארץ. ערוב: השכם בבוקר והתייצב לפני פרעה … שלח עמי ויעבדני. דבר: בא אל פרעה ודיברת אליו … שלח את עמי ויעבדני. שחין: קחו לכם מלא חופניכם פיח. ברד: השכם בבקר והתייצב לפני פרעה. ארבה: בא אל פרעה. חשך: נטה ידך על השמים ויהי חושך. אברבנאל השאלה השלישית: במכה הראשונה אמר 'בזאת תדע כי אני ה" … ובשנית ובשלישית לא אמר דבר. ברביעית (ערוב) אמר 'למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ' … . ובחמישית ובשישית לא אמר דבר. בשביעית (ברד) אמר: 'בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ' ובשמינית ובתשיעית לא אמר.
לקוטי שיחות לו/34: המכות נועדו להטמיע בישראל את מציאות האלוקות. האברבנאל האריך שפרעה חלק על משה בשלושה שורשים: הכחיש מציאות ה', הכחיש השגחתו לתת לאיש כדרכיו, והכחיש שהאלוקה יכול לשנות הטבע. לזה באו ג' קבוצות המכות: דצ"ך באו לאמת את מציאות הא-ל (לכן נאמר בתחילתן 'בזאת תדע כי אני ה"). עד"ש באו לאמת שהקב"ה משגיח על כל (שנאמר בתחילתן 'למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ' ונאמר בהן שהן הזיקו רק למצרים). באח"ב הוכיחו שיכול לשנות הטבע (וזהו שנאמר 'בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ' והטבע התבלבל בהן לגמרי).

3. יחזקאל כט (הפטרת פרשתנו): בשנה העשירית (כשנה לפני החורבן) היה דבר ה' אלי לאמר … הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו… והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני ה' יען אמר יאר לי ואני עשיתי … ויהי בעשרים ושבע שנה [17 שנים אחרי הנבואה הקודמת] היה דבר ה' אלי… הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה… ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה'.