מומחה האמנות הבריטי, דניס מאהון, עלעל בקטלוג בית המכירות 'סותביז' ותמונה אחת צדה את עינו. בתמונה נראה אספסוף פרוע מצית בניין ובוזז אותו, ותחת התמונה נכתב: 'ביזת קרתגו'. עוד צוין שהיא צוירה בידי אמן לא מפורסם, בן המאה ה-17, והקטלוג העריך את שוויה ב-15 אלף ליש"ט.
פרט אחד בתמונה, צד את עינו של המומחה. אחד הבוזזים נשא מנורת שבעה קנים, ומה למנורה כזו ולקרב קרתגו?. מאהון הבין שהציור מתאר אירוע אחר לגמרי: חורבן בית המקדש בירושלים בידי הרומאים והצייר הוא כנראה שונה מאשר זה שמעריכים כותבי הקטלוג.
מאהון זכר שהצייר הצרפתי הדגול, ניקולא פּוּסַן, צייר שתי תמונות של חורבן בית שני. אחת מתנוססת במוזיאון לאמנות בווינה והשנייה נעלמה מעין הציבור ואיש לא ידע מה עלה בגורלה. מאהון הנדהם הבין שהוא חוזה בפיסת האמנות האבודה.
הוא הגיע למכירה ונכנס להתמחרות עליה. כאשר דמות בסדר הגודל שלו הציעה מחיר לתמונה, המתחרים הפוטנציאליים הבינו שהוא יודע דבר-מה שהם אינם יודעים והעלו את ההצעה המקבילה. לבסוף, דניס קנה את התמונה ב-155 אלף ליש"ט, יותר מפי עשר ממחירה המקורי בקטלוג. כעבור שנים אחדות, מכר אותה ללורד רוטשילד במחיר היאה לה: 4.5 מיליון ליש"ט. הקונה תרם אותה למוזיאון ישראל בירושלים והיא תלויה שם עד היום.
הסכנה הגדולה בעמידה מול מאורעות גדולים, היא הנטייה לפספס אותם. חז"ל אמרו: "אין בעל הנס מכיר בניסו" וכך העומד מול התרחשויות פורצות דרך, אינו מכיר במשמעות חובקת העולם שלהם.
ההתפתחות המדהימה של מלחמת "חרבות ברזל", מעמק התהום של שמחת תורה תשפד, עד לשלב האחרון שלה, שעד לא מזמן נתפס כמו מדע בדיוני – חיסול מצבורי נשק הגרעין האיראני – עשויה להתפספס פעמיים: מתלוננים סדרתיים ינפנפו עליה בביטול, כאילו מדובר בעוד רגע חולף שאינו משנה דבר במציאות החיים המעיקה. במקביל, אנשי מעשה ריאליים יתמקדו בהיבט הצבאי הבלתי נתפש, שנרכש באומץ ומסירות נפש של אלפי לוחמים במשך שנים, ויעצרו כאן ברמת ההישג המלחמתי.
יהודים מרימים את הרגע לגבהים. אנו יודעים ש"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן נגזר עליו מלמעלה". מאחורי גבורת הלוחמים, עומדת הארת פנים אלוקית. בבסיס כל מטוס ממריא לשחקים וטיל פוגע במטרה, ניצבת החלטה שמיימית האומרת לו: "פגע"!.
זוהי שעת קרבה בין הקב"ה לעמו, שמניעה מהלכים משני גורל. בזמן ניסי "מלחמת המפרץ" הראשונה בשנת תשנ"א (1991), עורר הרבי מליובאוויטש על כך, שאלו מסימני ביאת המשיח. הדלת שנפתחת ברקיע, מבשרת את תום הגלות הארוכה והתאחדות מחודשת של המשפחה עם האב.
35 שנים חלפו מאותה התעוררות ועוד ועוד אירועים כבירים הצטברו, שהרימו קרן ישראל בין העמים. נוסיף את ההתעוררות הרוחנית העצומה שמקיפה את כל שדרות הציבור, מאז מאורעות שמחת תורה תשפ"ד. בארץ ובחוץ לארץ, תר הדור הצעיר אחרי עומק רוחני ונשמתו כמהה להשלים את מה שלא סופק לה עד היום.
עלינו להיענות לשעת הכושר ולהגיב בקיום נלהב של עוד מצווה, הוספת כוונה בתפילה ומאמץ לאהבת ישראל.