השיעור מציג תפיסה מהפכנית של האהבה בהשקפה היהודית. בניגוד לתפיסה הרומנטית הרווחת של אהבה כרגש ספונטני שקורה מאליו, היהדות רואה באהבה תהליך בנייה מכוון. האהבה נוצרת משני מרכיבים: התבוננות מעמיקה במושא האהבה ונתינה אקטיבית כלפיו. גישה זו מיושמת הן באהבת ה' והן באהבת הזולת, במיוחד בחיי נישואין. הבנה זו מסבירה מדוע התורה יכולה לצוות על אהבה, שכן היא אינה רק רגש אלא תהליך מכוון של בנייה והתפתחות.